עובד חברת שמירה שהועסקה בידי המדינה הוא גם עובד מדינה?

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תע"א 2726-09; השופטת רוית צדיק ונציגי הציבור גב' אירית אינהורן נחמני ומר יוסף שוורץ) בו נדחתה תביעתו של המערער נגד משרד הביטחון והתקבלה בחלקה תביעתו נגד המשיבה 1 (להלן גם החברה).

עיקר העובדות ופסק דינו של בית-הדין האזורי:

2.החברה, אשר עוסקת בשמירה, אבטחה ובלדרות מאובטחת, זכתה בשנת 1995 במכרז שפרסם משרד הביטחון למתן שירותי אבטחה ובלדרות. המערער החל לעבוד בחברה בשנת 1995 כמאבטח במתקני משרד הביטחון, ומשנת 1997 עבד כבלדר דואר כשהוא מוצב במשרד הביטחון. בין המערער לחברה נחתמו שני חוזי העסקה, בשנת 1995 ובשנת 2005.

ביום 15.2.09 הגיש המערער כתב תביעה לבית הדין האזורי, בו טען לקיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין משרד הביטחון ותבע להכיר בו כעובד משרד הביטחון משנת 2001, מועד בו לטענתו תפקידו השתנה והוא עבר לשמש כפקיד דואר. לפיכך, טען המערער כי הוא זכאי להשוואת תנאי עבודתו לתנאי עובדי משרד הביטחון. בנוסף תבע המערער זכויות כספיות שונות מכוח החוזה בין החברה למשרד הביטחון, זכויות מכוח ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף השמירה.

ביום 25.3.09, בעקבות שינויים בתפקידו, עתר המערער בבקשה לסעדים זמניים לשימור המצב הקיים, וביום 5.4.09 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו המערער ימשיך בתפקידו עד לסיום ההליך. סמוך ליום 20.4.09 נודע למערער כי החברה הפסידה במכרז של משרד הביטחון לחברה אחרת, ועתר לסעד זמני שיורה על המשך העסקתו בחברה, או כעובד מדינה, או כעובד החברה החדשה שזכתה במכרז. בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 4.6.09 ובקשת רשות ערעור עליה נדחתה בבית דין זה בהחלטה מיום 25.6.09 (בר"ע 353/09).

בחודש יוני 2009 המערער פוטר מעבודתו בחברה ושולמו לו פיצויי פיטורים.

3.בית הדין האזורי, בפסק דינו, דן תחילה בשאלה האם מערכת היחסים בין המערער למשרד הביטחון הייתה בגדר מיקור חוץ אותנטי באמצעות חברת כוח אדם, או שמא יש לראותו כעובד משרד הביטחון לכל דבר. לשם כך, בחן בית הדין האזורי את מערכת היחסים המשולשת בין המערער, החברה ומשרד הביטחון ואת מכלול הנסיבות. בפסק הדין נקבע, כי אמנם למשרד הביטחון יש זיקה בהעסקת המערער, אולם מעורבותו בעבודת המערער הייתה טבעית ודרושה לנוכח אופי העיסוק. על פי הקביעה, מישור היחסים בין החברה לבין משרד הביטחון היה מיקור חוץ אותנטי שכלל את תפקידי האבטחה והבלדרות, ללא ניסיון לפגיעה בזכויות העובד ותוך שזכויות העובדים משולמות על ידי החברה. על פי מסקנת בית הדין האזורי, הראיות מצביעות על זיקה ממשית ואמיתית בין המערער לחברה. ולכן המערער הועסק על ידי החברה בלבד ואין להפוך את משרד הביטחון למעסיק. כמו כן דחה בית הדין האזורי את טענת המערער לפיה חל שינוי מהותי בתפקידו משנת 2001 ואילך.

על כן נקבע כי ככל שהמערער זכאי לסעדים, הוא זכאי לקבלם מהחברה בלבד, בהתאם להסכמים שחלו על העסקתו. ואלה עיקר ממצאיו ומסקנותיו של בית הדין האזורי בעניין זה:

א.החברה היא שקלטה את העובדים מטעמה, וביניהם המערער. החברה הציבה את המערער במשרד הביטחון, והמשך השיבוץ וסידור העבודה הוכתב ע"י מר הרצל כהן ממשרד הביטחון (להלן גם מר כהן).

ב.החברה היא שנשאה בתשלום שכר העובדים, שנקבע על ידי המדינה בהתאם לתנאי המכרז. התנאים הנלווים לשכר סופקו אף הם על ידי החברה לרבות אירועים חברתיים ושי לחג. החברה היא שאישרה ימי חופשה ומחלה.

ג.משרד הביטחון היה מעורב באופן הדוק בפיקוח על עובדי החברה, זאת באמצעות מר כהן. אולם, לאור מהות התפקיד והמידע הרגיש והמסווג אשר העובדים עשויים להיחשף אליו, נדרש פיקוח של משרד הביטחון, ולכן אין בכך כדי ללמוד על קיום יחסי עובד ומעביד עם המדינה. כך גם לגבי העובדה כי המערער, על פי רוב, סר למרותו של מר כהן בעבודתו.

ד.החברה לבדה הייתה מוסמכת לפטר את המערער, כפי שאכן עשתה. החברה, כמעסיקתו של המערער, דיווחה לרשויות מס הכנסה וביטוח לאומי. קשר העבודה היה באמצעות החברה ונמשך 14 שנים.

ה.מקום ביצוע העבודה היה בחצרי משרד הביטחון. תשובת המערער לעניין אספקת בגדי עבודה הייתה מתחמקת ומעורפלת, ועם זאת הוא לא הכחיש כי סופק לו נשק וציוד על ידי החברה.

ו.המכרז פורסם על ידי משרד הביטחון למטרה של רכישת שירותים במסגרת משימה מוגדרת ומסוימת – אבטחה ובלדרות, תחומים בהם מתמחה החברה. בחוזה בין החברה למשרד הביטחון הוצהר כי לא ישררו יחסי עובד ומעביד בין העובדים לבין משרד הביטחון וכי הליך קליטת העובדים יבוצע על ידי החברה ובאחריותה הבלעדית.

ז.באשר לטענת המערער לפיה בשנת 2001 השתנה תפקידו מבלדר דואר לפקיד דואר – מסגרת מיקור החוץ שנקבעה בהסכמים בין החברה למשרד הביטחון כללה בין היתר עבודות פקידות ועבודות משרדיות. עבודות פנימיות בדואר, לרבות עבודת הבלדרות, נכללו מלכתחילה באפיון התפקיד של בלדר דואר, גם אם מינון העבודות הפנימיות גבר בשנת 2001. לא הוכח כי מישהו מעובדי משרד הביטחון ביצע עבודה זהה לעבודת המערער, ולכל היותר עבודת המערער הייתה דומה באופן מסוים בכל הקשור לעבודות הפקידותיות. כמו כן הוכח כי קיימת הפרדה ברורה ומוחלטת בין המשימות אותן מבצעים הבלדרים עובדי החברה לבין המשימות אותן מבצעים עובדי משרד הביטחון.